1 00:00:06,548 --> 00:00:10,093 ‫- סרט תיעודי מקורי של NETFLIX -‬ 2 00:00:18,309 --> 00:00:22,355 ‫עדני מפואר קורא לבת זוגו.‬ 3 00:00:26,484 --> 00:00:29,821 ‫המרדף אחר האהבה הוא מפעל חייו.‬ 4 00:00:32,115 --> 00:00:34,993 ‫אבל להיראות טוב זה רק חצי מהסיפור.‬ 5 00:00:40,749 --> 00:00:44,711 ‫כדי לסגור את העסקה‬ ‫עליו להקסים אותה בריקוד שלו.‬ 6 00:00:57,474 --> 00:00:59,726 ‫כשזה מגיע לחיזור,‬ 7 00:00:59,809 --> 00:01:03,271 ‫העדני המפואר אינו הציפור היחידה‬ 8 00:01:03,396 --> 00:01:05,482 ‫עם תצוגה מרהיבה.‬ 9 00:01:10,195 --> 00:01:11,571 ‫אבל כמו שנראה,‬ 10 00:01:11,863 --> 00:01:13,865 ‫בעולם הציפורים הרוקדות,‬ 11 00:01:14,324 --> 00:01:17,619 ‫רק המקסים ביותר מצליח.‬ 12 00:01:58,076 --> 00:02:00,036 ‫זו גינאה החדשה,‬ 13 00:02:00,120 --> 00:02:03,414 ‫האי מכוסה הג'ונגלים הגדול בעולם.‬ 14 00:02:05,083 --> 00:02:07,836 ‫בהרים ובעמקים המבודדים האלה,‬ 15 00:02:07,961 --> 00:02:09,295 ‫ציפורים פיתחו‬ 16 00:02:09,379 --> 00:02:13,258 ‫תצוגות חיזור מהמשונות בעולם.‬ 17 00:02:13,925 --> 00:02:16,344 ‫- המנענע -‬ 18 00:02:23,101 --> 00:02:25,311 ‫הכירו את עדני מלך סקסוניה.‬ 19 00:02:28,606 --> 00:02:31,901 ‫נוצות הראש שלו הן הארוכות‬ ‫בין כל הציפורים,‬ 20 00:02:33,987 --> 00:02:36,656 ‫והן חיוניות בחיזור אחר נקבות.‬ 21 00:02:39,659 --> 00:02:43,329 ‫אבל לפני כן, המלך צריך להפיץ את הבשורה‬ ‫כדי למשוך מלכה.‬ 22 00:02:51,337 --> 00:02:54,299 ‫הוא חולק את חופת היער הזה עם מאות ציפורים,‬ 23 00:02:59,470 --> 00:03:02,432 ‫אבל האם הנקבה המתאימה לו נמצאת כאן?‬ 24 00:03:06,394 --> 00:03:07,729 ‫ייתכן שזו היא.‬ 25 00:03:08,771 --> 00:03:12,400 ‫הגיע הזמן לרדת אל ענף התצוגה שלו.‬ 26 00:03:19,324 --> 00:03:21,034 ‫היא שם למעלה, ללא ספק,‬ 27 00:03:23,203 --> 00:03:24,954 ‫אבל הוא צריך שתתקרב.‬ 28 00:03:28,625 --> 00:03:30,001 ‫כשהיא מתקרבת,‬ 29 00:03:31,127 --> 00:03:32,962 ‫הוא יכול להתחיל בריקוד.‬ 30 00:03:51,397 --> 00:03:53,608 ‫היא תשפוט אותו על כל דבר.‬ 31 00:03:55,360 --> 00:03:57,237 ‫על גובה הנדנוד,‬ 32 00:03:59,030 --> 00:04:01,032 ‫על אורך נוצות ראשו‬ 33 00:04:03,910 --> 00:04:05,161 ‫ועל אופן הנענוע שלהן.‬ 34 00:04:10,124 --> 00:04:11,626 ‫ככל שהציון שלו גבוה יותר,‬ 35 00:04:11,709 --> 00:04:13,753 ‫סביר יותר שהיא תבחר בו.‬ 36 00:04:28,518 --> 00:04:29,894 ‫הגיע הזמן להחליט.‬ 37 00:04:34,524 --> 00:04:37,151 ‫האם הוא מלך המנענעים?‬ 38 00:04:41,823 --> 00:04:43,366 ‫נראה שלא.‬ 39 00:04:46,160 --> 00:04:46,995 ‫נו, טוב,‬ 40 00:04:47,954 --> 00:04:49,289 ‫בחזרה לחיפושים.‬ 41 00:04:54,043 --> 00:04:55,962 ‫משיכת בת הזוג המושלמת‬ 42 00:04:56,045 --> 00:04:59,048 ‫היא אתגר לכל זכרי העדני.‬ 43 00:05:01,509 --> 00:05:03,678 ‫חלקם מעלים את סיכוייהם‬ 44 00:05:03,761 --> 00:05:05,847 ‫בכך שיש להם כתובת קבועה.‬ 45 00:05:07,140 --> 00:05:09,559 ‫- רקדני המוט -‬ 46 00:05:12,645 --> 00:05:14,856 ‫גדם עץ ישן ורעוע.‬ 47 00:05:16,399 --> 00:05:19,652 ‫גובהו שלושה מטרים בלבד מעל אדמת היער.‬ 48 00:05:20,695 --> 00:05:22,071 ‫הוא לא נראה מי יודע מה,‬ 49 00:05:22,989 --> 00:05:24,824 ‫אבל הוא חשוב מאין כמוהו‬ 50 00:05:24,907 --> 00:05:26,701 ‫לעדני הסייפני הזה,‬ 51 00:05:26,784 --> 00:05:28,661 ‫או סייפני בקיצור.‬ 52 00:05:32,415 --> 00:05:34,834 ‫סייפני בא לכאן בכל בוקר‬ 53 00:05:34,917 --> 00:05:37,045 ‫בתקווה למשוך אליו נקבה.‬ 54 00:05:39,589 --> 00:05:41,799 ‫גם אם לא תמיד רואים אותו...‬ 55 00:05:42,842 --> 00:05:44,135 ‫תמיד שומעים אותו.‬ 56 00:05:48,097 --> 00:05:52,310 ‫גם במעבה השיחים הנמוכים,‬ ‫קריאותיו נשמעות למרחוק.‬ 57 00:05:54,854 --> 00:05:56,898 ‫בכל הנוגע לרושם ראשוני,‬ 58 00:05:57,190 --> 00:05:59,275 ‫יש לו תכסיס נחמד בשרוול.‬ 59 00:06:02,695 --> 00:06:05,156 ‫במשך שנים, איש לא ידע למה‬ 60 00:06:05,239 --> 00:06:08,534 ‫לעדני הסייפני יש נוצות כתפיים משונות.‬ 61 00:06:10,203 --> 00:06:13,206 ‫אבל מי תיאר לעצמו דבר כזה?‬ 62 00:06:34,685 --> 00:06:37,146 ‫מכיוון שאין מחסור במזון ביערות האלה,‬ 63 00:06:37,730 --> 00:06:41,025 ‫זכרי העדני יכולים להתמקד בדבר אחד,‬ 64 00:06:42,485 --> 00:06:44,112 ‫משיכת בת זוג.‬ 65 00:06:55,456 --> 00:07:00,378 ‫נוצותיו המבריקות הן סמל לכך‬ ‫שהוא במצב מצוין.‬ 66 00:07:01,421 --> 00:07:03,840 ‫הוא רק צריך שנקבה תגלה אותן.‬ 67 00:07:09,429 --> 00:07:12,014 ‫אבל משאין סימן לעניין,‬ 68 00:07:12,515 --> 00:07:15,143 ‫סייפני ממשיך ביומו.‬ 69 00:07:21,190 --> 00:07:22,066 ‫העדני הסייפני‬ 70 00:07:22,150 --> 00:07:25,403 ‫אינו רקדן המוט היחידי ביער הזה.‬ 71 00:07:27,321 --> 00:07:29,657 ‫ראש עץ בגובה 25 מטר‬ 72 00:07:29,740 --> 00:07:32,785 ‫עוצב לכדי עמדת תצוגה מושלמת‬ 73 00:07:33,619 --> 00:07:36,622 ‫על ידי עדני תריסר החוטים.‬ 74 00:07:38,583 --> 00:07:40,460 ‫בואו נכנה אותו חוטי.‬ 75 00:07:45,756 --> 00:07:48,009 ‫מגובה כזה, קריאתו של חוטי‬ 76 00:07:48,092 --> 00:07:51,596 ‫חזקה דיה כדי להגיע לצד השני של העמק.‬ 77 00:07:55,099 --> 00:07:57,685 ‫למרבה הצער, נראה שאיש לא מאזין לה.‬ 78 00:07:58,519 --> 00:08:00,313 ‫אבל אם נקבה הייתה באה,‬ 79 00:08:00,480 --> 00:08:03,149 ‫האם הריקוד הזה היה מרשים אותה?‬ 80 00:08:09,906 --> 00:08:11,449 ‫או הזנב הזה?‬ 81 00:08:15,411 --> 00:08:18,122 ‫זו הציפור היחידה בעולם‬ 82 00:08:18,206 --> 00:08:19,540 ‫עם זנב כזה,‬ 83 00:08:19,624 --> 00:08:23,085 ‫והוא מיועד לחיזור מוזר מאוד.‬ 84 00:08:32,845 --> 00:08:35,932 ‫הוא רק צריך נקבה על המוט שלו.‬ 85 00:08:44,732 --> 00:08:46,734 ‫בעמדה של סייפני יש אורח,‬ 86 00:08:47,318 --> 00:08:48,986 ‫אבל זה זכר צעיר.‬ 87 00:08:51,113 --> 00:08:53,074 ‫הנוצות שלו נראות נהדר,‬ 88 00:08:53,157 --> 00:08:56,202 ‫אבל כריות הכתפיים שלו‬ ‫לא התפתחו עדיין,‬ 89 00:08:57,620 --> 00:08:59,997 ‫והנוצות המבריקות שלו...‬ 90 00:09:00,623 --> 00:09:02,500 ‫לא היו מרשימות אף אחד.‬ 91 00:09:05,670 --> 00:09:08,673 ‫אבל אתה אף פעם לא צעיר‬ ‫מכדי לנסות את הריקוד.‬ 92 00:09:15,471 --> 00:09:16,639 ‫לא רע,‬ 93 00:09:17,139 --> 00:09:19,100 ‫אפילו אם הוא נראה כאילו גררו אותו‬ 94 00:09:19,183 --> 00:09:20,893 ‫ביער במהופך.‬ 95 00:09:26,899 --> 00:09:29,443 ‫גם על המוט של חוטי יש אורח,‬ 96 00:09:30,486 --> 00:09:32,613 ‫אבל זה זרזיר‬ 97 00:09:35,950 --> 00:09:38,327 ‫שרוצה להודיע לכולם שהוא באזור.‬ 98 00:09:41,539 --> 00:09:45,876 ‫המוט הוא נקודת תצפית נהדרת‬ ‫לאיתור טרף.‬ 99 00:09:53,259 --> 00:09:55,177 ‫נראה שכל ציפור ביער‬ 100 00:09:55,261 --> 00:09:57,680 ‫רוצה לשבת על המוט של חוטי,‬ 101 00:10:01,809 --> 00:10:03,644 ‫אבל כדי למשוך בת זוג,‬ 102 00:10:03,728 --> 00:10:07,440 ‫עליו לגרש את זרם מסיגי הגבול.‬ 103 00:10:15,281 --> 00:10:18,701 ‫עכשיו, איפה כל נקבות תריסר החוטים?‬ 104 00:10:20,911 --> 00:10:22,663 ‫אחת מהן בטח נמצאת בסביבה.‬ 105 00:10:29,128 --> 00:10:31,422 ‫הצעיר המדובלל עדיין בשלו‬ 106 00:10:39,639 --> 00:10:41,766 ‫וסייפני לא מרוצה.‬ 107 00:10:53,736 --> 00:10:55,529 ‫הילד הזה אמיץ,‬ 108 00:10:56,781 --> 00:10:58,407 ‫אבל הוא צריך ללכת.‬ 109 00:10:59,784 --> 00:11:04,121 ‫סייפני יודע שבלי מוט אין בנות זוג.‬ 110 00:11:05,956 --> 00:11:07,249 ‫הוא חוזר לשלוט,‬ 111 00:11:07,458 --> 00:11:08,834 ‫שולף את הנוצות‬ 112 00:11:10,711 --> 00:11:11,754 ‫וחושף את הגחון.‬ 113 00:11:14,256 --> 00:11:17,176 ‫הוא רק צריך נקבה שתעבור בסביבה.‬ 114 00:11:21,972 --> 00:11:23,557 ‫אולי זו האחת?‬ 115 00:11:25,518 --> 00:11:26,727 ‫זו נקבה,‬ 116 00:11:26,894 --> 00:11:28,604 ‫אבל לא סייפנית.‬ 117 00:11:33,734 --> 00:11:37,321 ‫עדנים זכרים עשויים לעבור חיים שלמים‬ 118 00:11:37,405 --> 00:11:39,407 ‫בלי לזכות באף נקבה,‬ 119 00:11:41,742 --> 00:11:44,036 ‫אבל הם מתוכנתים להתמיד במלאכתם.‬ 120 00:11:50,292 --> 00:11:53,504 ‫סופה מתקרבת זה לא חדשות טובות.‬ 121 00:11:55,214 --> 00:11:58,592 ‫סייפני יודע שאין טעם לרקוד בגשם,‬ 122 00:12:04,181 --> 00:12:07,852 ‫הנקבות לעולם לא מחפשות בן זוג‬ 123 00:12:07,935 --> 00:12:09,186 ‫במזג אוויר סוער.‬ 124 00:12:15,025 --> 00:12:17,027 ‫או כמעט אף פעם.‬ 125 00:12:17,611 --> 00:12:20,322 ‫הנה נקבה שהגשם לא מפריע לה.‬ 126 00:12:24,243 --> 00:12:26,454 ‫חוטי ודאי לא התרחק,‬ 127 00:12:26,829 --> 00:12:29,457 ‫אבל לנקבות אין הרבה סבלנות.‬ 128 00:12:37,548 --> 00:12:39,967 ‫מי יודע מתי היא תחזור.‬ 129 00:12:42,970 --> 00:12:47,433 ‫חוטי מבלה זמן רב בעיצוב הגינה שלו.‬ 130 00:12:47,516 --> 00:12:50,770 ‫זו מטלה חשובה,‬ ‫כי הוא רוצה שהמוט שלו‬ 131 00:12:50,853 --> 00:12:52,772 ‫יתבלט בין הצמרות.‬ 132 00:12:58,986 --> 00:13:02,072 ‫הוא כבר הסיר את כל העלים מכאן.‬ 133 00:13:09,288 --> 00:13:10,956 ‫גם את העלים האלה אפשר להסיר.‬ 134 00:13:14,668 --> 00:13:16,003 ‫אבל הגינון יחכה.‬ 135 00:13:16,587 --> 00:13:17,922 ‫יש לו דייט.‬ 136 00:13:21,133 --> 00:13:24,595 ‫האם מתנה של עלים תסייע לחיזור?‬ 137 00:13:30,351 --> 00:13:31,185 ‫לא.‬ 138 00:13:35,356 --> 00:13:37,358 ‫חייו של עדני זכר‬ 139 00:13:37,483 --> 00:13:40,069 ‫עלולים להיות מתסכלים,‬ 140 00:13:44,323 --> 00:13:46,450 ‫אבל היא לא ויתרה עליו עדיין.‬ 141 00:13:48,410 --> 00:13:51,664 ‫הוא פשוט צריך להקסים אותה‬ ‫כך שתבוא אל המוט.‬ 142 00:14:03,133 --> 00:14:04,051 ‫באופן מוזר,‬ 143 00:14:04,176 --> 00:14:08,055 ‫נקבות תריסר החוטים‬ ‫אוהבות לקבל טפיחה בפרצוף‬ 144 00:14:08,138 --> 00:14:09,557 ‫מזנב של זכר.‬ 145 00:14:14,895 --> 00:14:16,313 ‫היא תשפוט אותו לפי זה.‬ 146 00:14:19,316 --> 00:14:20,651 ‫הנה זה בא.‬ 147 00:14:34,623 --> 00:14:38,669 ‫כמה מצער, הטכניקה שלו דחתה אותה.‬ 148 00:14:43,549 --> 00:14:47,303 ‫רקדני המוט מבלים זמן רב‬ ‫בתקווה שיבחינו בהם,‬ 149 00:14:51,557 --> 00:14:54,143 ‫אבל ייתכן שההמתנה של סייפני נגמרה.‬ 150 00:15:04,069 --> 00:15:06,196 ‫הניקור הקטן הזה הוא סימן טוב,‬ 151 00:15:10,367 --> 00:15:13,120 ‫אבל היא צריכה לבדוק אותו מקרוב.‬ 152 00:15:16,832 --> 00:15:18,834 ‫הפרטים הקטנים הם המכריעים.‬ 153 00:15:29,637 --> 00:15:31,430 ‫הוא עבר את המבחן.‬ 154 00:15:34,808 --> 00:15:36,894 ‫ההתמדה שלו השתלמה.‬ 155 00:15:40,898 --> 00:15:44,610 ‫השימוש בגדם עץ כעמדת תצוגה‬ ‫זה דבר אחד,‬ 156 00:15:48,948 --> 00:15:51,116 ‫אבל אצל כמה מהציפורים הרוקדות,‬ 157 00:15:51,200 --> 00:15:53,243 ‫הנקבות דורשות אף יותר.‬ 158 00:15:56,372 --> 00:15:59,458 ‫הן מצפות ליצירתיות מבני זוגן.‬ 159 00:16:01,460 --> 00:16:03,629 ‫- האמנים -‬ 160 00:16:07,299 --> 00:16:09,093 ‫זו סוכה,‬ 161 00:16:09,301 --> 00:16:10,803 ‫סוכת זרדים.‬ 162 00:16:12,596 --> 00:16:15,808 ‫מטרתה למשוך את נקבת הסוכי.‬ 163 00:16:17,559 --> 00:16:19,645 ‫אבל אפשר לומר שהבנאי‬ 164 00:16:19,728 --> 00:16:21,563 ‫הוא זה שמושך את העין,‬ 165 00:16:24,650 --> 00:16:26,527 ‫סוכי הלהבה,‬ 166 00:16:26,652 --> 00:16:29,029 ‫הציפור בעלת הצבעים הבוהקים ביותר בעולם.‬ 167 00:16:36,537 --> 00:16:39,039 ‫נדרשו לו כמה ימים לבניית הסוכה,‬ 168 00:16:39,623 --> 00:16:42,418 ‫ועכשיו הוא מוסיף כמה נגיעות אחרונות.‬ 169 00:16:49,633 --> 00:16:52,886 ‫אבל להבי אינו הסוכי היחיד שיש כאן.‬ 170 00:17:01,311 --> 00:17:05,065 ‫הסוכה הזאת היא כנראה המבנה השאפתני ביותר‬ 171 00:17:05,149 --> 00:17:07,568 ‫שנבנה על ידי בעל חיים אחד.‬ 172 00:17:20,914 --> 00:17:23,125 ‫הנה האחראי לה,‬ 173 00:17:24,376 --> 00:17:26,378 ‫סוכי מקגרגור.‬ 174 00:17:27,671 --> 00:17:30,090 ‫אולי אין לו סקס אפיל כמו ללהבי,‬ 175 00:17:30,215 --> 00:17:34,970 ‫אבל אף ציפור אחרת לא שואפת גבוה ממנו‬ ‫כדי להרשים את הנקבות.‬ 176 00:17:39,266 --> 00:17:40,434 ‫בניגוד ללהבי,‬ 177 00:17:40,601 --> 00:17:42,728 ‫מקגרגור מעביר את רוב השנה‬ 178 00:17:42,811 --> 00:17:44,563 ‫ב"שפצור" הסוכה שלו.‬ 179 00:17:50,778 --> 00:17:53,989 ‫הוא עומל על הגדלתה ושיפורה.‬ 180 00:17:57,868 --> 00:18:02,164 ‫עד כה הוא בונה אותה כבר שבע שנים.‬ 181 00:18:07,169 --> 00:18:09,922 ‫מצד שני, הסוכה של להבי‬ ‫לא תחזיק מעמד הרבה זמן.‬ 182 00:18:10,339 --> 00:18:12,966 ‫רק שבועיים בערך.‬ 183 00:18:15,094 --> 00:18:18,013 ‫למרות זאת, כל זרד צריך להיות במקומו.‬ 184 00:18:20,933 --> 00:18:23,227 ‫הפרטים הקטנים הם החשובים ביותר.‬ 185 00:18:27,940 --> 00:18:29,066 ‫מרוצה מסוכתו,‬ 186 00:18:29,650 --> 00:18:32,986 ‫להבי עובר להתמקד בחצר האחורית.‬ 187 00:18:35,364 --> 00:18:39,409 ‫כדי להרשים נקבה,‬ ‫חשוב שגם היא תהיה מדויקת.‬ 188 00:18:42,287 --> 00:18:47,292 ‫בעבור שניהם,‬ ‫הכנת יצירת האמנות המושלמת דורשת זמן רב‬ 189 00:18:49,878 --> 00:18:51,755 ‫ולפעמים מתסכלת.‬ 190 00:18:55,050 --> 00:18:57,302 ‫לו רק היו לו ידיים.‬ 191 00:19:06,520 --> 00:19:08,438 ‫זה לא מקגרגור.‬ 192 00:19:08,689 --> 00:19:11,733 ‫זה שכנו ויריבו מהמשך השביל.‬ 193 00:19:14,236 --> 00:19:15,362 ‫אף אחד לא בבית‬ 194 00:19:15,696 --> 00:19:17,489 ‫ולכן הוא בא לעשות צרות.‬ 195 00:19:24,121 --> 00:19:26,582 ‫סוכיים נוטים לקנאה עזה.‬ 196 00:19:34,715 --> 00:19:37,050 ‫אבל לוונדליזם שלו יש מטרה.‬ 197 00:19:38,677 --> 00:19:40,762 ‫אם תחבל בסוכת היריב,‬ 198 00:19:40,888 --> 00:19:43,599 ‫הסוכה שלך תיראה טוב יותר‬ ‫בעיני האורחות.‬ 199 00:19:53,192 --> 00:19:57,112 ‫מר להבי עדיין מנהל קרבות משלו,‬ 200 00:19:58,238 --> 00:20:00,616 ‫אבל גם הוא צריך לשמור על עצמו.‬ 201 00:20:02,117 --> 00:20:04,369 ‫כשאתה הדבר הבולט ביותר בג'ונגל,‬ 202 00:20:04,453 --> 00:20:08,290 ‫יש תמיד סיכוי שתמשוך ציפור מהסוג הלא נכון.‬ 203 00:20:15,255 --> 00:20:17,090 ‫נץ דוריאה.‬ 204 00:20:20,385 --> 00:20:22,763 ‫אבל הוא איבד את אלמנט ההפתעה.‬ 205 00:20:30,145 --> 00:20:31,521 ‫מקגרגור חזר.‬ 206 00:20:31,605 --> 00:20:33,690 ‫הוא מתחיל מיד בתיקונים.‬ 207 00:20:40,197 --> 00:20:43,242 ‫המגדל שלו בגובה יותר ממטר.‬ 208 00:20:45,702 --> 00:20:50,499 ‫זו אולי קלישאה,‬ ‫אבל הגודל כן קובע אצל נקבות הסוכי.‬ 209 00:20:53,293 --> 00:20:58,757 ‫אם זכר מצליח לבנות ולתחזק מגדל גבוה,‬ ‫זה סימן לגנים טובים.‬ 210 00:21:02,094 --> 00:21:05,305 ‫לאחר מכן, מקגרגור עובר לקישוטים.‬ 211 00:21:08,141 --> 00:21:11,478 ‫לכל סוכי יש קישוט משלו.‬ 212 00:21:13,313 --> 00:21:16,024 ‫הקישוט של מקגרגור הוא לשד עץ שזיפים דביק.‬ 213 00:21:17,818 --> 00:21:18,652 ‫יפה!‬ 214 00:21:23,532 --> 00:21:27,744 ‫גם להבי מקשט, אבל הוא יותר ניסיוני.‬ 215 00:21:34,293 --> 00:21:37,713 ‫לעומתו, מקגרגור יודע בדיוק מה הוא רוצה‬ 216 00:21:42,301 --> 00:21:44,511 ‫ולכל דבר יש מקום משלו.‬ 217 00:21:48,765 --> 00:21:51,059 ‫לזה יש פוטנציאל,‬ 218 00:21:51,601 --> 00:21:53,353 ‫אבל כדאי לשים את זה כאן?‬ 219 00:21:54,354 --> 00:21:55,188 ‫כאן?‬ 220 00:21:57,607 --> 00:21:59,192 ‫או אולי כאן?‬ 221 00:21:59,651 --> 00:22:00,986 ‫אולי אפילו כאן?‬ 222 00:22:01,903 --> 00:22:02,821 ‫מושלם.‬ 223 00:22:07,534 --> 00:22:11,079 ‫קישוטים טריים מעידים על כך שהסוכה בשימוש.‬ 224 00:22:11,955 --> 00:22:15,625 ‫ככל שהם מפוארים יותר,‬ ‫סביר יותר שירשימו נקבה.‬ 225 00:22:18,670 --> 00:22:21,423 ‫הוא תלה כבר מאות קישוטים,‬ 226 00:22:22,257 --> 00:22:23,675 ‫אבל נראה שמגיע שלב‬ 227 00:22:23,759 --> 00:22:26,261 ‫שבו יש יותר מדי מהם.‬ 228 00:22:32,976 --> 00:22:35,270 ‫מקגרגור שומר על פלטת הגוונים החומים,‬ 229 00:22:35,354 --> 00:22:39,024 ‫ומקווה שפרחים נבולים יוסיפו חן לסוכה.‬ 230 00:22:48,075 --> 00:22:51,036 ‫הקישוטים הם לעתים קרובות‬ ‫עניין של אופנה מקומית.‬ 231 00:22:53,038 --> 00:22:55,749 ‫בעמק הזה, כחול הוא במודה.‬ 232 00:22:56,666 --> 00:22:59,127 ‫האם האוכמניות האלה ימשכו את העין?‬ 233 00:23:06,051 --> 00:23:09,388 ‫אורח לא רצוי נוסף הגיע לסוכה של מקגרגור.‬ 234 00:23:13,058 --> 00:23:14,434 ‫זה עלול להיגמר רע,‬ 235 00:23:15,352 --> 00:23:19,731 ‫אבל זו גם הזדמנות בשביל מקגרגור‬ ‫להתאמן על מיומנות חשובה.‬ 236 00:23:22,609 --> 00:23:23,485 ‫חיקוי.‬ 237 00:23:28,240 --> 00:23:30,450 ‫מרשים למדי.‬ 238 00:23:31,535 --> 00:23:34,204 ‫ואיך נשמעת צווחת החזיר שלו?‬ 239 00:23:36,873 --> 00:23:39,376 ‫הוא יודע גם לחקות את הכלבים המקומיים.‬ 240 00:23:41,670 --> 00:23:43,672 ‫חזירים לא אוהבים כלבים.‬ 241 00:23:46,716 --> 00:23:50,303 ‫מה יחשוב החזיר על נביחה נשכנית יותר?‬ 242 00:24:00,647 --> 00:24:04,443 ‫החיקוי לא נועד רק להפחיד חזירים,‬ 243 00:24:05,235 --> 00:24:08,280 ‫אלא גם לחיזור.‬ 244 00:24:15,787 --> 00:24:16,913 ‫יש לו מזל,‬ 245 00:24:16,997 --> 00:24:20,876 ‫נקבה שמעה אותו ובאה לבדוק אותו מקרוב.‬ 246 00:24:25,005 --> 00:24:26,882 ‫הגיע הזמן למבחן עיוור.‬ 247 00:24:31,470 --> 00:24:34,139 ‫הוא צריך עכשיו להשמיע לה‬ ‫את הרפרטואר המלא שלו.‬ 248 00:24:37,350 --> 00:24:40,228 ‫ראשית, שירת ציפורי היער.‬ 249 00:24:43,857 --> 00:24:46,109 ‫הוא עובר לצלילים אחרים ששמע‬ 250 00:24:46,234 --> 00:24:47,486 ‫בכפר קרוב,‬ 251 00:24:49,029 --> 00:24:50,447 ‫כמו חטיבת עצים.‬ 252 00:24:53,742 --> 00:24:54,910 ‫אנשים מדברים.‬ 253 00:24:58,580 --> 00:25:00,290 ‫והדבר המדהים ביותר...‬ 254 00:25:04,044 --> 00:25:05,921 ‫ילדים משחקים.‬ 255 00:25:13,678 --> 00:25:15,013 ‫זה הרשים אותה.‬ 256 00:25:15,096 --> 00:25:16,681 ‫מי לא היה מתרשם מזה?‬ 257 00:25:19,935 --> 00:25:21,394 ‫לבסוף, נביחת כלב‬ 258 00:25:22,145 --> 00:25:23,647 ‫ועוברים לשלב השני.‬ 259 00:25:25,065 --> 00:25:26,691 ‫משחק מחבואים.‬ 260 00:25:46,753 --> 00:25:49,089 ‫כדי שהיא תתלהב כיאות,‬ ‫אסור לו להיראות.‬ 261 00:26:01,434 --> 00:26:05,105 ‫משחק ההקנטות הזה יכול להימשך‬ ‫20 דקות או יותר.‬ 262 00:26:13,780 --> 00:26:15,949 ‫גם ללהבי היה מזל.‬ 263 00:26:16,908 --> 00:26:19,619 ‫להבית הגיעה לבדוק אותו.‬ 264 00:26:24,040 --> 00:26:26,918 ‫היא עונה לקריאתו, סימן טוב.‬ 265 00:26:33,675 --> 00:26:37,053 ‫עכשיו, איך הוא ימשוך אותה אל סוכתו?‬ 266 00:26:40,473 --> 00:26:44,936 ‫האם כיווץ והרחבת האישון שלו‬ ‫הם הפיתוי הנכון?‬ 267 00:26:54,863 --> 00:26:56,531 ‫נראה שזה מוצא חן בעיניה.‬ 268 00:27:00,827 --> 00:27:03,872 ‫צעד אחד נוסף, והיא בסוכה שלו.‬ 269 00:27:24,267 --> 00:27:26,227 ‫יותר מדי כיווץ אישונים, כנראה.‬ 270 00:27:29,939 --> 00:27:34,152 ‫אצל מקגרגור,‬ ‫הגיע הזמן להפגנת הציצית המשוגעת.‬ 271 00:28:10,105 --> 00:28:11,439 ‫היא ראתה מספיק,‬ 272 00:28:12,982 --> 00:28:14,859 ‫אבל אולי תחזור אחר כך.‬ 273 00:28:19,322 --> 00:28:21,741 ‫אצל להבי, המשחק לא נגמר עדיין.‬ 274 00:28:25,286 --> 00:28:26,955 ‫הדייט שלו חזרה‬ 275 00:28:28,331 --> 00:28:30,417 ‫והוא מנסה משהו חדש.‬ 276 00:28:36,464 --> 00:28:39,217 ‫הוא עדיין צריך למשוך אותה לסוכה שלו,‬ 277 00:28:40,969 --> 00:28:43,430 ‫וייתכן שקישוט כחול במקור‬ 278 00:28:43,513 --> 00:28:45,014 ‫הוא הדבר המתאים.‬ 279 00:28:50,979 --> 00:28:54,357 ‫סוף סוף, היא במקום הנכון.‬ 280 00:29:03,867 --> 00:29:06,619 ‫הגיע הזמן לריקוד הייחודי שלו,‬ 281 00:29:06,870 --> 00:29:08,246 ‫ריקוד המטדור.‬ 282 00:29:15,336 --> 00:29:18,214 ‫אוי, לא! הלחץ משפיע עליו.‬ 283 00:29:24,137 --> 00:29:25,138 ‫ניסיון שני.‬ 284 00:29:53,291 --> 00:29:56,294 ‫הכול דופק כמו שעון.‬ 285 00:30:09,057 --> 00:30:11,017 ‫הצעד האחרון שלו משונה,‬ 286 00:30:11,100 --> 00:30:13,061 ‫אבל גם הוא חלק מהריקוד.‬ 287 00:30:23,822 --> 00:30:27,700 ‫וזו התרומה היחידה שלו לאבהות.‬ 288 00:30:32,372 --> 00:30:35,458 ‫סוכיים משחקים לבד את משחק החיזור.‬ 289 00:30:38,711 --> 00:30:41,756 ‫אבל בג'ונגלים של אמריקה המרכזית והדרומית,‬ 290 00:30:42,215 --> 00:30:45,552 ‫יש ציפורים שתקוותם היחידה למצוא אהבה‬ 291 00:30:45,677 --> 00:30:47,053 ‫טמונה בעבודת צוות.‬ 292 00:30:48,263 --> 00:30:50,515 ‫- הצוות -‬ 293 00:30:55,937 --> 00:30:58,690 ‫זו הרופיקולה.‬ 294 00:31:01,943 --> 00:31:06,990 ‫בכל בוקר, כנופיית זכרים‬ ‫מתאספת באזור הזה של היער‬ 295 00:31:07,240 --> 00:31:09,826 ‫בתקווה לפגוש נקבות.‬ 296 00:31:21,004 --> 00:31:24,883 ‫הם לא בדיוק חברים,‬ ‫אבל הם זקוקים זה לזה כדי להצליח.‬ 297 00:31:29,262 --> 00:31:32,599 ‫לכן הבלגן מתחלף בסדר.‬ 298 00:31:39,063 --> 00:31:41,399 ‫זה אזור תצוגה משותף‬ 299 00:31:41,482 --> 00:31:42,817 ‫המכונה "לק".‬ 300 00:31:49,782 --> 00:31:50,742 ‫בלק, ‬ 301 00:31:50,909 --> 00:31:53,578 ‫לכל זכר יש אזור ריקוד משלו.‬ 302 00:31:55,705 --> 00:31:57,332 ‫ככל שיש בו יותר זכרים,‬ 303 00:31:57,790 --> 00:32:00,043 ‫סביר יותר שנקבות יבואו לבקר.‬ 304 00:32:06,049 --> 00:32:08,426 ‫עבודת צוות היא חשובה אף יותר‬ 305 00:32:08,509 --> 00:32:10,470 ‫לרקדנים מסוימים מפנמה.‬ 306 00:32:12,972 --> 00:32:14,766 ‫זה ענף הריקודים‬ 307 00:32:14,849 --> 00:32:17,560 ‫של זכר מנקין ארוך-זנב.‬ 308 00:32:19,062 --> 00:32:20,355 ‫אבל כדי למשוך נקבה,‬ 309 00:32:20,438 --> 00:32:22,565 ‫מנקין אחד אינו מספיק.‬ 310 00:32:23,691 --> 00:32:25,985 ‫לכן יש לו עוזר.‬ 311 00:32:31,658 --> 00:32:35,411 ‫המנקינים האלה‬ ‫הם נבדקים במחקר שנמשך 21 שנה,‬ 312 00:32:35,578 --> 00:32:39,123 ‫והצמד הזה עובד יחד כבר חמש שנים.‬ 313 00:32:48,341 --> 00:32:50,176 ‫הוא פועל כמכונה משומנת היטב‬ 314 00:32:52,929 --> 00:32:55,848 ‫ולכן הוא הצמד המצליח ביותר ביער.‬ 315 00:33:01,562 --> 00:33:02,981 ‫החזרה נגמרה‬ 316 00:33:03,064 --> 00:33:05,066 ‫והם יוצאים לחפש זיווג.‬ 317 00:33:07,694 --> 00:33:10,154 ‫הם מפרסמים את מוכנותם באמצעות דואט,‬ 318 00:33:16,035 --> 00:33:18,287 ‫וקריאותיהם נענו.‬ 319 00:33:19,956 --> 00:33:24,460 ‫עכשיו הם מראים לה את הבמה שלהם‬ ‫עם כמה סיבובי תעופה.‬ 320 00:33:40,643 --> 00:33:42,437 ‫עד כה, התקדמות יפה.‬ 321 00:33:46,107 --> 00:33:48,568 ‫אבל האם הריקוד שלהם יקלע למטרה?‬ 322 00:33:56,784 --> 00:33:59,746 ‫אם כן, רק זכר האלפא יזדווג.‬ 323 00:34:01,289 --> 00:34:02,790 ‫העוזר נמצא כאן‬ 324 00:34:02,874 --> 00:34:04,917 ‫רק כדי לגרום לבוס שלו להיראות טוב.‬ 325 00:34:11,799 --> 00:34:13,176 ‫אבל לפני שתחליט,‬ 326 00:34:13,259 --> 00:34:17,138 ‫נקבת המנקין תמיד בודקת את המתחרה.‬ 327 00:34:19,057 --> 00:34:20,391 ‫כמה חבל!‬ 328 00:34:23,603 --> 00:34:25,396 ‫בלק של הרופיקולה,‬ 329 00:34:25,480 --> 00:34:27,899 ‫השופטות תופסות את מקומותיהן.‬ 330 00:34:31,611 --> 00:34:34,238 ‫הכנופייה מתרגשת שוב.‬ 331 00:34:47,335 --> 00:34:50,880 ‫כשהסדר שב על כנו,‬ ‫כל אחד מהם עובר לעמדה שלו‬ 332 00:34:54,509 --> 00:34:56,844 ‫ומציג את הצד הכי טוב שלו.‬ 333 00:35:02,350 --> 00:35:04,977 ‫הם נשפטים על פי האחוריים שלהם.‬ 334 00:35:15,571 --> 00:35:19,325 ‫דרושה עין מיומנת לאיתור הישבן הכי יפה.‬ 335 00:35:22,411 --> 00:35:24,622 ‫אבל התחרות לא נגמרת בזה.‬ 336 00:35:29,001 --> 00:35:30,294 ‫שימו לב...‬ 337 00:35:41,722 --> 00:35:43,933 ‫טוב, זה לא בדיוק "אגם הברבורים",‬ 338 00:35:44,016 --> 00:35:46,727 ‫אבל זה מספיק כדי להקל את הבחירה הסופית.‬ 339 00:35:58,406 --> 00:36:01,993 ‫אבל האם הזכר הזה מרשים גם מקרוב?‬ 340 00:36:08,749 --> 00:36:11,544 ‫הוא חייב להמשיך לקפץ עד שיקבל אישור.‬ 341 00:36:15,882 --> 00:36:18,467 ‫לא כולם מרוצים מזה,‬ 342 00:36:21,262 --> 00:36:23,931 ‫אבל התחרות לא נגמרה עדיין.‬ 343 00:36:28,144 --> 00:36:31,063 ‫יש עוד נקבות שאפשר לזכות בלבן,‬ 344 00:36:32,773 --> 00:36:34,025 ‫חייבים להמשיך לקפץ.‬ 345 00:36:46,162 --> 00:36:48,748 ‫אבל כשהנקבה הבאה בוחרת,‬ 346 00:36:50,583 --> 00:36:52,293 ‫זה אותו הזכר.‬ 347 00:36:54,003 --> 00:36:56,339 ‫מחקרים מראים שרוב ההזדווגויות‬ 348 00:36:56,422 --> 00:36:58,716 ‫שמתרחשות בלק הן עם זכר אחד,‬ 349 00:37:02,053 --> 00:37:03,596 ‫אבל רק הנקבות יודעות‬ 350 00:37:03,679 --> 00:37:06,349 ‫למה הוא כן והאחרים לא.‬ 351 00:37:09,894 --> 00:37:13,856 ‫אבל הם ממשיכים לקוות‬ ‫עד שאחרונת הנקבות עוזבת את המקום.‬ 352 00:37:24,450 --> 00:37:27,328 ‫גם צמד המנקינים התותחים הם מלאי תקווה.‬ 353 00:37:29,330 --> 00:37:31,165 ‫הנקבה חזרה.‬ 354 00:37:34,377 --> 00:37:36,337 ‫הם ממשיכים מהמקום שבו עצרו.‬ 355 00:37:52,645 --> 00:37:53,980 ‫אבל המופע האחרון‬ 356 00:37:54,230 --> 00:37:55,106 ‫הוא מופע סולו.‬ 357 00:37:57,233 --> 00:37:59,527 ‫כשמגיע הזמן לרקוד לבד,‬ 358 00:37:59,610 --> 00:38:02,571 ‫זכר האלפא אומר לעוזר שלו ללכת.‬ 359 00:38:08,828 --> 00:38:13,040 ‫בשנה שעברה,‬ ‫הזכר הזה היה המצליח ביותר במחקר,‬ 360 00:38:15,459 --> 00:38:17,461 ‫אבל אסור לו להיות שאנן.‬ 361 00:38:20,381 --> 00:38:23,509 ‫המחקר מראה שנקבות מבוגרות יותר כמו זו‬ 362 00:38:23,592 --> 00:38:27,555 ‫גורמות לזכרים מנוסים לעבוד קשה יותר‬ ‫כדי לזכות בהן.‬ 363 00:38:30,349 --> 00:38:33,978 ‫עליו להמם אותה בכל צעד ריקוד.‬ 364 00:38:40,568 --> 00:38:43,696 ‫עכשיו מגיע שיא המופע כולו.‬ 365 00:38:45,323 --> 00:38:46,615 ‫השמיעו את התופים...‬ 366 00:38:52,163 --> 00:38:53,664 ‫הקפצות הענף.‬ 367 00:39:04,633 --> 00:39:06,177 ‫הן מוצאות חן בעיניה.‬ 368 00:39:10,890 --> 00:39:12,850 ‫נותר לו רק להשתחוות...‬ 369 00:39:12,933 --> 00:39:13,893 ‫ולהזדווג.‬ 370 00:39:16,228 --> 00:39:18,356 ‫העוזר יכול רק להביט בנעשה.‬ 371 00:39:18,439 --> 00:39:20,900 ‫אולי בשנה הבאה, הוא יהיה השולט.‬ 372 00:39:28,449 --> 00:39:29,992 ‫נחזור לגינאה החדשה,‬ 373 00:39:30,368 --> 00:39:33,913 ‫שבה חיה ציפור רוקדת שיש לה הכול,‬ 374 00:39:36,665 --> 00:39:38,042 ‫הזירה המושלמת,‬ 375 00:39:38,501 --> 00:39:40,503 ‫הריקוד הכי מגוון‬ 376 00:39:40,711 --> 00:39:42,797 ‫והוא עושה את זה לבד לגמרי.‬ 377 00:39:44,090 --> 00:39:47,510 ‫אפשר לומר שהוא הבדרן הטוב ביותר.‬ 378 00:39:47,676 --> 00:39:50,179 ‫- הבדרן הטוב ביותר -‬ 379 00:39:52,056 --> 00:39:55,059 ‫זה שטח התצוגה הפרטי שלו.‬ 380 00:39:56,519 --> 00:39:57,937 ‫הוא עדני,‬ 381 00:39:58,604 --> 00:40:00,564 ‫פרוטיה קרולה,‬ 382 00:40:01,607 --> 00:40:03,150 ‫ושמו בוב.‬ 383 00:40:07,530 --> 00:40:10,574 ‫לבוב יש אובססיה לסדר,‬ 384 00:40:11,617 --> 00:40:13,077 ‫אבל זו משימה חשובה.‬ 385 00:40:16,497 --> 00:40:20,292 ‫נקבות הקרולה‬ ‫לא מבקרות בשטחי תצוגה מבולגנים.‬ 386 00:40:23,087 --> 00:40:25,047 ‫כל עלה חייב להיעלם.‬ 387 00:40:29,135 --> 00:40:29,969 ‫מושלם.‬ 388 00:40:32,346 --> 00:40:34,640 ‫אבל המשימות של בוב לא נגמרו.‬ 389 00:40:36,517 --> 00:40:38,436 ‫הוא צריך לעשות עוד משהו.‬ 390 00:40:43,732 --> 00:40:46,277 ‫השטח שלו מרופד בטחב‬ 391 00:40:46,944 --> 00:40:49,321 ‫והוא צריך לטפל בכמה אזורים.‬ 392 00:40:56,579 --> 00:40:57,621 ‫נפלא!‬ 393 00:40:59,999 --> 00:41:02,751 ‫מטלות הבית נגמרו‬ ‫ועכשיו בוב מותח איברים.‬ 394 00:41:05,421 --> 00:41:08,716 ‫זכרי הקרולה עושים יותר חזרות‬ 395 00:41:08,841 --> 00:41:10,801 ‫מכל עדני אחר.‬ 396 00:41:18,184 --> 00:41:23,147 ‫ריקוד הבלרינה הוא רק אחד‬ ‫מתשעה ריקודים מוקפדים,‬ 397 00:41:24,899 --> 00:41:28,694 ‫ועליו לבצע אותם בסדר מדויק וקבוע.‬ 398 00:41:30,613 --> 00:41:34,366 ‫לכן זה הריקוד המסובך ביותר בקרב הציפורים.‬ 399 00:41:38,245 --> 00:41:42,249 ‫אפילו העצירות בין התנועות‬ ‫חשובות בריקוד הזה.‬ 400 00:41:44,627 --> 00:41:47,963 ‫ולא רק התנועות חשובות, אלא גם המיקום.‬ 401 00:41:49,089 --> 00:41:51,634 ‫חשוב מאוד שהוא ירקוד מתחת לענף שלו,‬ 402 00:41:51,717 --> 00:41:55,596 ‫כי משם תצפה בו הנקבה.‬ 403 00:42:04,104 --> 00:42:07,691 ‫אבל אפילו הרקדן המנוסה ביותר‬ ‫יכול להתעייף מהאימונים,‬ 404 00:42:07,775 --> 00:42:10,611 ‫במיוחד כשאף אחד לא צופה בו.‬ 405 00:42:13,447 --> 00:42:15,199 ‫הוא יוצא להפסקת צהריים.‬ 406 00:42:19,745 --> 00:42:20,996 ‫כשבוב הולך,‬ 407 00:42:21,288 --> 00:42:22,665 ‫אחרים משתחלים פנימה,‬ 408 00:42:25,668 --> 00:42:26,835 ‫זכר צעיר‬ 409 00:42:26,919 --> 00:42:29,797 ‫וחברו הצעיר לא פחות.‬ 410 00:42:31,715 --> 00:42:34,260 ‫יום אחד, לשניהם יהיו שטחים משלהם,‬ 411 00:42:34,343 --> 00:42:38,097 ‫אבל עד אז עליהם לנצל כל הזדמנות לאימונים.‬ 412 00:42:41,809 --> 00:42:44,228 ‫שניים יכולים לעשות משחק תפקידים.‬ 413 00:42:47,356 --> 00:42:48,274 ‫רקדן...‬ 414 00:42:50,150 --> 00:42:51,527 ‫ונקבה שופטת.‬ 415 00:42:59,410 --> 00:43:00,536 ‫אבל הזמן נגמר.‬ 416 00:43:02,913 --> 00:43:04,123 ‫בוב חזר.‬ 417 00:43:08,669 --> 00:43:11,046 ‫הצעיר הזה רוצה להישאר בסביבה‬ 418 00:43:11,130 --> 00:43:12,423 ‫וללמוד מהמומחה,‬ 419 00:43:17,928 --> 00:43:19,805 ‫אבל זמן המשחקים נגמר.‬ 420 00:43:22,516 --> 00:43:24,518 ‫זה קרה בדיוק בזמן.‬ 421 00:43:26,437 --> 00:43:28,022 ‫נקבת קרולה.‬ 422 00:43:31,609 --> 00:43:33,736 ‫אבל היא לא מחפשת אהבה.‬ 423 00:43:34,778 --> 00:43:36,780 ‫היא מחפשת חומרים לקן.‬ 424 00:43:39,742 --> 00:43:41,076 ‫עדיף להיפטר ממנה.‬ 425 00:43:47,750 --> 00:43:50,252 ‫כשאתה פרוטיה קרולה,‬ 426 00:43:50,336 --> 00:43:52,630 ‫אין דבר כזה מנוחה.‬ 427 00:43:56,592 --> 00:44:00,888 ‫כדי להצליח,‬ ‫בוב יודע שהריקוד שלו חייב להיות מושלם.‬ 428 00:44:03,641 --> 00:44:07,061 ‫לכן עליו להתאמן שוב ושוב.‬ 429 00:44:13,651 --> 00:44:14,985 ‫נקבה נוספת!‬ 430 00:44:17,529 --> 00:44:20,074 ‫נראה שהיא מתעניינת בו.‬ 431 00:44:20,157 --> 00:44:22,117 ‫המופע מתחיל.‬ 432 00:44:25,371 --> 00:44:27,623 ‫בוב פותח בסיבוב על ענף,‬ 433 00:44:28,248 --> 00:44:30,209 ‫הראשון מתוך תשעה ריקודים.‬ 434 00:44:43,847 --> 00:44:47,393 ‫הנקבה מתקרבת, הגיע הזמן לריקוד השני.‬ 435 00:44:48,560 --> 00:44:49,853 ‫קפיצות על הקרקע.‬ 436 00:44:51,355 --> 00:44:53,482 ‫הוא עובר בחוכמה לריקוד השלישי,‬ 437 00:44:53,899 --> 00:44:55,609 ‫קפיצה-נדנוד.‬ 438 00:44:58,237 --> 00:45:02,116 ‫שטיח הטחב שומר על רגליו של בוב‬ ‫מעוגנות לקרקע,‬ 439 00:45:03,575 --> 00:45:06,161 ‫אבל הוא צריך שהיא תבוא לענף שלו.‬ 440 00:45:10,207 --> 00:45:11,041 ‫יש!‬ 441 00:45:13,502 --> 00:45:14,461 ‫אבל מה זה?‬ 442 00:45:14,586 --> 00:45:15,796 ‫היא הביאה חבר?‬ 443 00:45:18,173 --> 00:45:20,050 ‫זה זכר בוגר נוסף.‬ 444 00:45:22,803 --> 00:45:25,806 ‫הוא עלול לעשות צרות,‬ ‫אבל בוב חייב להמשיך.‬ 445 00:45:29,268 --> 00:45:32,312 ‫הריקודים עשויים להימשך שעות,‬ 446 00:45:33,689 --> 00:45:35,733 ‫והוא יקבל נקודות על כוח סבל.‬ 447 00:45:43,157 --> 00:45:46,368 ‫הגעתו של זכר נוסף מדאיגה עוד יותר.‬ 448 00:45:50,831 --> 00:45:53,667 ‫פתאום בוב מוקף באויבים‬ 449 00:45:53,792 --> 00:45:55,711 ‫שבאו להפריד בינו לבין הנקבה.‬ 450 00:45:56,253 --> 00:46:00,299 ‫אם הוא יאבד מיקוד עכשיו,‬ ‫היא עלולה לבקר בשטח של אחד מהם.‬ 451 00:46:01,800 --> 00:46:04,094 ‫יש עוד הרבה ריקודים לפניו.‬ 452 00:46:06,138 --> 00:46:07,389 ‫הבא בתור, ריקוד ארבע.‬ 453 00:46:08,390 --> 00:46:09,558 ‫הטיות הראש.‬ 454 00:46:16,190 --> 00:46:19,276 ‫אבל הרעש מסיח את דעתו.‬ 455 00:46:24,198 --> 00:46:26,408 ‫הוא חייב להראות להם מי הבוס,‬ 456 00:46:28,827 --> 00:46:31,789 ‫ופיסת העלה הזאת עשויה להיות התשובה.‬ 457 00:46:33,957 --> 00:46:37,336 ‫זה תג בעלות, הדרך שלו להגיד,‬ 458 00:46:37,419 --> 00:46:39,963 ‫"זה השטח שלי, תתחפפו מפה."‬ 459 00:46:47,221 --> 00:46:48,096 ‫זה מוזר...‬ 460 00:46:50,307 --> 00:46:51,433 ‫אבל זה פועל.‬ 461 00:46:56,939 --> 00:46:58,899 ‫אבל עכשיו משהו משתבש.‬ 462 00:47:01,109 --> 00:47:02,736 ‫היא איבדה עניין,‬ 463 00:47:02,903 --> 00:47:06,448 ‫או שהוא מנסה לחזר אחריה‬ ‫בצד הלא נכון של הענף?‬ 464 00:47:12,162 --> 00:47:13,038 ‫למזלו,‬ 465 00:47:13,121 --> 00:47:15,541 ‫הוא נזכר שנקבות הקרולה‬ 466 00:47:15,624 --> 00:47:18,877 ‫אוהבות להביט למטה‬ ‫אל בן הזוג הפוטנציאלי שלהן.‬ 467 00:47:21,004 --> 00:47:25,259 ‫הוא חוזר לריקוד‬ ‫וממשיך בסבב שני של קפיצות.‬ 468 00:47:25,342 --> 00:47:26,426 ‫ריקוד חמישי.‬ 469 00:47:35,894 --> 00:47:37,521 ‫עכשיו הוא עובר לריקוד הבא,‬ 470 00:47:37,604 --> 00:47:39,147 ‫קפיצה-נענוע,‬ 471 00:47:39,231 --> 00:47:40,190 ‫מספר שש.‬ 472 00:47:40,607 --> 00:47:43,527 ‫הוא מנער את נוצותיו, רוכן קדימה‬ 473 00:47:43,902 --> 00:47:45,696 ‫ודוחף את הראש מתחת לכנף.‬ 474 00:47:48,907 --> 00:47:51,577 ‫ניעור, רכינה, כנף.‬ 475 00:47:52,828 --> 00:47:53,704 ‫ניעור,‬ 476 00:47:53,787 --> 00:47:55,789 ‫רכינה, כנף.‬ 477 00:47:57,374 --> 00:47:59,042 ‫הנקבה עדיין מעוניינת.‬ 478 00:48:02,546 --> 00:48:05,966 ‫הגיע הזמן לריקודים שבע, שמונה ותשע.‬ 479 00:48:06,174 --> 00:48:08,760 ‫הקידה, הבלרינה ונענוע הראש,‬ 480 00:48:09,678 --> 00:48:13,891 ‫הריקודים שמראים שהוא הרקדן הטוב מכולם.‬ 481 00:48:18,020 --> 00:48:19,479 ‫לך על זה, בוב!‬ 482 00:48:56,224 --> 00:48:59,686 ‫יש זכרי קרולה שלא זוכים בנקבה לעולם...‬ 483 00:49:03,231 --> 00:49:05,692 ‫אבל הסיכויים של בוב גבוהים.‬ 484 00:49:27,881 --> 00:49:30,884 ‫אפילו העצירות שומרות על עניין מצדה.‬ 485 00:50:03,041 --> 00:50:08,088 ‫נפנוף הכנפיים שלה אומר, "עבודה יפה, בוב."‬ 486 00:50:10,716 --> 00:50:13,176 ‫זה הסימן שהוא קיווה לו.‬ 487 00:50:19,224 --> 00:50:20,392 ‫הידד!‬ 488 00:50:23,353 --> 00:50:26,106 ‫אבל למרות המופע הווירטואוזי של בוב,‬ 489 00:50:26,648 --> 00:50:28,984 ‫ייתכן שהיא לא תרצה לראות אותו שוב.‬ 490 00:50:32,195 --> 00:50:33,030 ‫נו, טוב.‬